שלושת הצמתים המרכזיים של הקנאביס בגוף – מוח, חיסון ומערכת הרבייה הנשית

איך ייתכן שצמח אחד משפיע על כל כך הרבה מערכות?

קנאביס הוא צמח יוצא דופן מבחינה רפואית. אנשים משתמשים בו להקלה על כאב, בחילות, הפרעות שינה, ספסטיות, תסמינים נוירולוגיים ומצבים נוספים. במקביל, חוקרים בודקים את השפעתו על דלקת, מערכת החיסון, מערכת הרבייה ואפילו על תהליכים הקשורים להתפתחות גידולים.

איך יכול להיות שאותו צמח משפיע על כל כך הרבה תהליכים שונים?

חלק משמעותי מהתשובה נמצא במערכת ביולוגית שקיימת בתוך הגוף שלנו ונקראת המערכת האנדוקנבינואידית, או ECS.

המערכת הזאת אינה נמצאת במקום אחד. היא פרושה ברקמות רבות בגוף ומשתתפת בוויסות של פעילות עצבית, תגובות חיסוניות, כאב, תיאבון, מצב רוח, מטבוליזם, רבייה ותהליכים נוספים.

עם זאת, יש שלוש מערכות שבהן הפעילות הקנבינואידית מעניינת במיוחד: מערכת העצבים, מערכת החיסון ומערכת הרבייה הנשית.

חשוב לדייק: אין פירוש הדבר שאלו בהכרח "שלושת המקומות עם הכי הרבה קולטנים בגוף". מדובר בשלוש מערכות שבהן למערכת האנדוקנבינואידית יש תפקיד פיזיולוגי משמעותי במיוחד.

הצומת הראשון: מערכת העצבים

אם מחפשים את המקום שבו קולטן הקנבינואידים CB1 בולט במיוחד, מגיעים למוח.

CB1 נחשב לאחד הקולטנים מסוג GPCR הנפוצים במערכת העצבים המרכזית. הוא נמצא באזורים הקשורים לזיכרון, תנועה, תגובה רגשית, תיאבון, כאב ותהליכים נוספים.

העיקרון הבסיסי פשוט יחסית.

תאי העצב במוח מתקשרים ביניהם באמצעות חומרים שנקראים מוליכים עצביים. כאשר תא עצב משחרר מוליך עצבי, הוא למעשה מעביר מסר לתא הבא.

המערכת האנדוקנבינואידית יכולה לשמש מעין "וסת" של התקשורת הזו.

במקרים רבים, התא שמקבל את המסר מייצר אנדוקנבינואיד, למשל 2-AG. החומר נע לאחור אל התא ששלח את המסר ונקשר ל-CB1.

התוצאה יכולה להיות הפחתה בשחרור נוסף של מוליכים עצביים.

כלומר, במובן מסוים, המוח משתמש בקנבינואידים שהוא מייצר בעצמו כדי לומר:

"קיבלתי את המסר. עכשיו אפשר להנמיך את העוצמה."

זהו אחד ההסברים לכך שהמערכת האנדוקנבינואידית מסוגלת להשפיע על פעילות עצבית כל כך רחבה.

THC נכנס למערכת הזאת מבחוץ

THC, הקנבינואיד הפסיכואקטיבי המרכזי בצמח הקנאביס, מסוגל להיקשר לקולטני CB1 וגם CB2.

ב-CB1 הוא פועל כאגוניסט חלקי.

במילים פשוטות: הוא מסוגל "להפעיל" קולטן שהגוף בדרך כלל מפעיל באמצעות חומרים שהוא מייצר בעצמו.

לכן THC יכול להשפיע על:

• תפיסת כאב
• תיאבון
• זיכרון
• מצב רוח
• בחילה
• תנועה
• תפיסת זמן
• תחושת הנאה

אותו מנגנון מסביר גם מדוע THC יכול לגרום לתופעות שאינן רצויות: סחרחורת, פגיעה זמנית בזיכרון, האטה בתגובה, חרדה אצל חלק מהאנשים ושינוי בקואורדינציה.

ההשפעה אינה "טובה" או "רעה" באופן מוחלט.

הכול תלוי במינון, ביחס בין החומרים, באדם, במצב הרפואי ובמערכת שעליה משפיעים.

הצומת השני: מערכת החיסון

אם CB1 מזוהה במיוחד עם מערכת העצבים, הקולטן שמזוהה במיוחד עם מערכת החיסון הוא CB2.

CB2 נמצא בתאי חיסון מסוגים שונים, ובהם לימפוציטים מסוג B, תאי NK, מונוציטים, תאי T ותאים נוספים, אם כי רמת הביטוי משתנה בין סוגי התאים ובין מצבים פיזיולוגיים ודלקתיים.

וזה חשוב מאוד.

מערכת החיסון אינה רק "צבא שנלחם בזיהומים".

היא מערכת תקשורת אדירה.

תאי חיסון צריכים לדעת:

מתי להיכנס לרקמה.

מתי להתחיל תגובה דלקתית.

מתי לייצר ציטוקינים.

מתי לגייס תאים נוספים.

ומתי דווקא לעצור את התגובה.

אם התגובה חלשה מדי, הגוף עלול להתקשות להתמודד עם זיהום.

אם היא חזקה מדי או מופעלת נגד מטרה לא נכונה, היא עלולה לגרום נזק לרקמות ואף להשתתף במחלות דלקתיות ואוטואימוניות.

כאן נכנסת המערכת האנדוקנבינואידית.

מחקרים רבים מראים ש-CB2 יכול להשפיע על נדידת תאי חיסון, ייצור מתווכים דלקתיים והתנהגות של אוכלוסיות שונות של תאי חיסון. זו אחת הסיבות לכך ש-CB2 הפך יעד מחקרי מרכזי לפיתוח תרופות אנטי-דלקתיות.

אבל "אנטי-דלקתי" אינו אומר בהכרח "מרפא מחלות אוטואימוניות"

כאן צריך להיזהר.

קל מאוד לעבור מהמשפט:

"קנבינואידים משפיעים על מערכת החיסון"

למשפט:

"קנאביס מטפל במחלות אוטואימוניות".

אלה אינם אותו דבר.

הראשון מבוסס היטב מבחינה ביולוגית.

השני צריך להיבדק בנפרד בכל מחלה ובמחקרים קליניים בבני אדם.

לכן כשנדבר בהמשך על קרוהן, קוליטיס, דלקת מפרקים או פסוריאזיס, נפריד בין שלושה דברים:

1. האם המערכת האנדוקנבינואידית מעורבת במחלה?
2. האם קנבינואידים משנים דלקת במעבדה או בחיות?
3. האם טיפול בקנאביס באמת משפר את המחלה בבני אדם?

אלה שלוש שאלות שונות.

הצומת השלישי: מערכת הרבייה הנשית

הקשר בין קנבינואידים לבין מערכת הרבייה הנשית מוכר הרבה פחות לציבור.

אבל מבחינה ביולוגית הוא מרתק.

מרכיבים של המערכת האנדוקנבינואידית נמצאו בשחלה, בחצוצרות, ברחם, באנדומטריום ובשליה. המערכת קשורה לתהליכים כמו הבשלת הזקיק והביצית, הפרשת הורמונים בשחלה, מעבר העובר בחצוצרה, השרשה והתפתחות השליה.

כלומר, המערכת האנדוקנבינואידית אינה "מערכת של המוח בלבד".

היא חלק מהפיזיולוגיה של הרבייה.

אננדמיד – מולקולה קטנה עם תזמון קריטי

אחד האנדוקנבינואידים החשובים נקרא אננדמיד, AEA.

במערכת הרבייה הנשית נראה שלא רק הכמות שלו חשובה, אלא גם מתי ובאיזו רקמה הוא נמצא.

בשלבים שונים של המחזור ובשלבים שונים של ההריון משתנים רמות האנדוקנבינואידים, הקולטנים והאנזימים שמייצרים ומפרקים אותם.

מחקרים מצביעים על כך שהשרשת העובר, למשל, זקוקה לסביבה קנבינואידית מאוזנת מאוד.

פעילות נמוכה מדי יכולה להיות בעייתית.

אבל גם פעילות גבוהה מדי יכולה להיות בעייתית.

זה מלמד אותנו עיקרון חשוב ביותר:

כאשר מערכת טבעית בגוף משתמשת בקנבינואידים, אין פירוש הדבר שהוספת THC מבחוץ בהכרח מועילה.

זה כמו להגביר מוזיקה במערכת שכבר מכוונת

אפשר להשתמש בדימוי.

נניח שמערכת הרבייה היא תזמורת.

האנדוקנבינואידים הם חלק מהמנצחים שקובעים מתי כלי מסוים יתחיל לנגן ומתי יפסיק.

THC שמגיע מבחוץ יכול להיכנס לתוך אותה מערכת.

אבל אם המוזיקה כבר מאוזנת, הגברת אחד האותות אינה בהכרח משפרת אותה.

לפעמים היא עלולה דווקא לשבש את התזמון.

זו אחת הסיבות לכך ששימוש בקנאביס בתקופה שבה מנסים להרות ובהריון הוא נושא שונה לחלוטין משימוש בקנאביס לטיפול בכאב.

ומה לגבי מחלות כמו אנדומטריוזיס?

כאן מתחיל אחד מתחומי המחקר המעניינים ביותר.

אנדומטריוזיס משלבת כמה מהמערכות שעליהן קנבינואידים מסוגלים להשפיע:

• כאב
• דלקת
• עצבוב
• רקמת רבייה
• ולעיתים שינויים במערכת האנדוקנבינואידית עצמה.

מחקרים מצאו שינויים ברכיבי ECS באנדומטריום ובמצבים הקשורים לאנדומטריוזיס, אך המשמעות הטיפולית עדיין נחקרת.

זו דוגמה טובה לכך שמחלה יכולה להיות מעניינת מאוד מבחינה קנבינואידית גם כאשר המדע עדיין אינו מאפשר לומר שקנאביס "מטפל במחלה עצמה".

שלוש מערכות – מערכת בקרה אחת

המוח, מערכת החיסון ומערכת הרבייה נראות לכאורה שונות לחלוטין.

אבל יש ביניהן קשר עמוק.

מערכת העצבים מדברת עם מערכת החיסון.

מערכת החיסון מדברת עם המוח.

הורמוני מין משפיעים על המוח ועל החיסון.

והמערכת האנדוקנבינואידית משתלבת בתוך כל רשת התקשורת הזאת.

זו אחת הסיבות שקנאביס כל כך מעניין מבחינה רפואית.

לא משום שהוא "מרפא הכול".

אלא משום שהוא פועל על מערכת ויסות הנמצאת בצמתים רבים בגוף.

השורה התחתונה

שלושת הצמתים שנעסוק בהם בסדרת המאמרים הם:

מערכת העצבים – בעיקר CB1 ותקשורת עצבית.

מערכת החיסון – בעיקר CB2 וויסות תגובות דלקתיות וחיסוניות.

מערכת הרבייה הנשית – מערכת אנדוקנבינואידית מורכבת המשתתפת בפוריות, ביוץ, השרשה והריון.

בכל אחד מהם יש פוטנציאל רפואי.

אבל בכל אחד מהם יש גם סכנה בפישוט יתר.

המטרה אינה לשאול רק "האם יש קולטנים לקנאביס?"

השאלה הנכונה היא:

מה התפקיד של המערכת הטבעית, מה קורה במחלה, ומה קורה כאשר אנחנו מתערבים בה באמצעות קנבינואידים מבחוץ?