השם "שחלות פוליציסטיות" קצת מטעה
Polycystic Ovary Syndrome – PCOS – היא אחת ההפרעות ההורמונליות הנפוצות בנשים בגיל הפוריות.
אבל היא אינה פשוט "מחלה של ציסטות בשחלות".
למעשה, אישה יכולה לסבול מ-PCOS גם בלי מראה פוליציסטי קלאסי באולטרסאונד.
הסינדרום יכול לכלול שילובים של:
ביוץ לא סדיר.
מחזורים לא סדירים.
רמות גבוהות של אנדרוגנים.
אקנה.
שיעור יתר.
קושי להרות.
עמידות לאינסולין.
ועלייה בסיכון לבעיות מטבוליות.
השחלה היא רק חלק מהסיפור
PCOS נמצאת בצומת בין:
המוח.
השחלה.
רקמת השומן.
הלבלב.
והכבד.
אצל חלק גדול מהנשים קיימת insulin resistance – עמידות לאינסולין.
הגוף נאלץ לייצר יותר אינסולין כדי לשמור על רמת סוכר תקינה.
רמות אינסולין גבוהות יכולות להשפיע גם על השחלה ולעודד ייצור אנדרוגנים.
כך נוצרת מערכת שמזינה את עצמה.
מה הקשר למערכת האנדוקנבינואידית?
ה-ECS משתתפת גם בוויסות מטבוליזם ואנרגיה.
CB1 נמצא לא רק במוח אלא גם ברקמות מטבוליות.
הפעלתו נקשרה, בין היתר, לתיאבון, אגירת אנרגיה ולמטבוליזם של גלוקוז ושומן.
לכן חוקרים החלו לשאול:
אולי מערכת אנדוקנבינואידית פעילה מדי משתתפת גם ב-PCOS?
מחקר קטן בבני אדם נתן רמז מעניין
במחקר case-control נבדקו 20 נשים עם PCOS ו-20 נשים ללא PCOS, מותאמות בגיל וב-BMI.
אצל הנשים עם PCOS נמצאו רמות גבוהות יותר של:
אננדמיד.
2-AG.
וביטוי mRNA של CB1 ו-CB2 ב-PBMCs.
בנוסף נמצא ביטוי גבוה יותר של CB1 ברקמת שומן.
חשוב במיוחד: חלק מהמדדים האלה היו בקורלציה עם רמות גלוקוז ואינסולין לאחר העמסת סוכר.
הממצא העלה אפשרות שקיים קשר בין פעילות ECS לבין עמידות לאינסולין ב-PCOS.
אבל המחקר כלל רק 40 נשים
וזה חשוב מאוד.
מחקר קטן יכול להראות קשר.
הוא אינו יכול להוכיח שה-ECS גורמת ל-PCOS.
ייתכן ש:
הפעלת ECS תורמת לעמידות לאינסולין.
עמידות לאינסולין משנה את ה-ECS.
או ששני הדברים הם תוצאה של גורם שלישי.
כדי להבין סיבתיות צריך הרבה יותר מידע.
מחקרים נוספים לא תמיד קיבלו אותה תוצאה
מחקר אחר שכלל 58 נשים עם PCOS ו-30 נשים בריאות לא מצא הבדל משמעותי ברמת האננדמיד הכוללת בין הקבוצות.
לעומת זאת, כאשר חילקו את הנשים עם PCOS לפי מבנה פיזור השומן בגוף, נמצאו הבדלים בתוך קבוצת ה-PCOS עצמה.
זו דוגמה טובה לכך ש-PCOS אינה מחלה אחידה.
ייתכן שקיימים מספר "סוגים מטבוליים" של PCOS.
ומה קורה באנדומטריום?
גם שם נמצאו שינויים.
מחקרים מצאו אצל נשים עם PCOS רמות נמוכות יותר של FAAH באנדומטריום.
FAAH הוא האנזים שמפרק אננדמיד.
במחקר אחר נמצאה רמת אננדמיד גבוהה יותר בפלזמה של נשים עם PCOS, ושילוב של metformin וטיפול הורמונלי החזיר את הרמה לכיוון שנצפה בנשים ללא PCOS.
ממצאים כאלה מעלים אפשרות שה-ECS קשורה גם לצד המטבולי וגם לצד הרבייתי של הסינדרום.
למה זה מעניין מבחינת פוריות?
כפי שראינו במאמרים הקודמים, אננדמיד משתתף בתהליכים הקשורים ל:
הבשלת זקיק.
ביוץ.
השרשה.
והתפתחות מוקדמת.
אם רמות האננדמיד או פירוקו משתבשים, תאורטית הדבר יכול להשפיע על פוריות.
אבל עדיין לא הוכח ששינוי ה-ECS הוא הסיבה לקושי להרות אצל נשים עם PCOS.
האם קנאביס יכול לטפל ב-PCOS?
נכון להיום — אין בסיס קליני לומר זאת.
וזו נקודה חשובה מאוד.
העובדה שהמערכת האנדוקנבינואידית משתנה ב-PCOS אינה אומרת שהפעלתה באמצעות THC היא דבר רצוי.
למעשה, אם פעילות CB1 מוגברת קשורה לעמידות לאינסולין, הפעלה נוספת של CB1 מבחוץ יכולה תאורטית להיות בדיוק הכיוון הלא נכון בחלק מהנשים.
וזה מדגים שוב עיקרון חשוב
מערכת שמעורבת במחלה אינה בהכרח מערכת שצריך להפעיל.
לדוגמה:
אם קולטן מסוים פעיל מדי במחלה, ייתכן שהטיפול יהיה דווקא לחסום אותו.
הקשר בין PCOS ל-ECS עשוי לכן להוביל בעתיד לפיתוח של:
חוסמי CB1 פריפריים.
תרופות המשנות אנדוקנבינואידים.
או התערבויות דרך PPAR.
ולאו דווקא ל-THC.
ומה לגבי CBD?
אין כיום ניסויים קליניים איכותיים שמראים ש-CBD מטפל ב-PCOS.
יש בסיס מכניסטי סביב:
דלקת.
מטבוליזם.
אינסולין.
ו-PPARs.
אבל זה עדיין רחוק מטיפול מוכח.
סקירות העוסקות בקנבינואידים ו-PCOS מתייחסות למערכת בעיקר כאל יעד עתידי למחקר, לא כאל טיפול קליני קיים.
תיאבון ומשקל מוסיפים עוד שכבה
CB1 במוח משפיע על תיאבון.
THC יכול להגביר תיאבון אצל חלק מהאנשים.
ב-PCOS עם עמידות לאינסולין והשמנה, שינויים בתיאבון ובצריכה קלורית יכולים להיות משמעותיים מבחינה מטבולית.
מצד שני, מחקרים אפידמיולוגיים על קנאביס, משקל ומטבוליזם הם מורכבים ולא מאפשרים להסיק בפשטות ש-THC "גורם להשמנה".
אבל בטיפול אישי צריך לזכור שההשפעה על תיאבון היא חלק מהפרמקולוגיה.
כאב ב-PCOS – נושא שפחות מדברים עליו
PCOS לא הוגדרה באופן מסורתי כתסמונת כאב.
אבל נשים רבות מדווחות על כאב אגני, כאבי מחזור ותסמינים נוספים.
סקירה מ-2025 מדגישה שכאב ב-PCOS עשוי להיות תסמין שלא קיבל מספיק תשומת לב, ובוחנת גם את ה-ECS כיעד מחקרי עתידי.
עדיין אין מכאן בסיס לטיפול קנבינואידי מוכח.
PCOS היא דוגמה מצוינת לרפואה מותאמת אישית
אישה רזה עם PCOS ואי-ביוץ אינה בהכרח דומה לאישה עם:
השמנה בטנית.
עמידות קשה לאינסולין.
כבד שומני.
וסוכרת טרום-קלינית.
ייתכן שגם המערכת האנדוקנבינואידית שונה בין תתי-הקבוצות.
זה יכול להסביר מדוע מחקרים שונים מקבלים תוצאות שונות.
השורה התחתונה
יש ראיות לכך שהמערכת האנדוקנבינואידית משתנה לפחות אצל חלק מהנשים עם PCOS.
מחקרים מצאו שינויים ב:
אננדמיד.
2-AG.
CB1.
CB2.
ו-FAAH.
וחלק מהשינויים נקשרו לעמידות לאינסולין.
זה הופך את ה-ECS ליעד מדעי מעניין מאוד.
אבל הדבר החשוב ביותר הוא מה לא ניתן להסיק:
אין כיום הוכחה שצריכת קנאביס, THC או CBD מטפלת ב-PCOS.
ייתכן אפילו שבעתיד הטיפול הקנבינואידי ב-PCOS יתבסס על הפחתת פעילות של חלק ממערכת ה-ECS במקום על הפעלתה.