האם קנאביס יכול להקל על כאבי אנדומטריוזיס? מה באמת הוכח עד היום

עבור נשים רבות, הכאב הוא המחלה

אנדומטריוזיס יכולה להשפיע על פוריות ועל איברי האגן.

אבל בחיי היום-יום, אחת הבעיות הקשות ביותר היא הכאב.

הוא יכול להופיע:

בזמן הווסת.

לפני הווסת.

בין הווסתות.

בזמן יחסי מין.

בזמן יציאות.

בהטלת שתן.

או ככאב אגני כמעט קבוע.

אצל חלק מהנשים הוא מקרין לגב או לרגליים.

וזה בדיוק המקום שבו הרבה נשים מתחילות לחפש פתרונות נוספים – כולל קנאביס.

לא כל הכאב באנדומטריוזיס מגיע מאותו מקום

זו נקודה מרכזית.

לאישה אחת יכולה להיות דלקת משמעותית סביב נגע.

אצל אחרת קיימת חדירה עצבית משמעותית.

אצל אחרת הידבקויות ופיברוזיס.

ואצל אישה שסובלת שנים, מערכת העצבים המרכזית עצמה עלולה להפוך רגישה מאוד.

לכן גם אם שתי נשים מדורגות כשלב דומה במחלה, הטיפול המתאים לכאב שלהן יכול להיות שונה.

שלוש מטרות אפשריות לקנבינואידים

באופן תאורטי, קנבינואידים יכולים להשפיע בשלושה אזורים מרכזיים:

1. העצב שמעביר את הכאב.

CB1 ומטרות נוספות יכולות להפחית העברת אותות כאב.

2. הסביבה הדלקתית.

CB2 ומסלולים אחרים יכולים להשפיע על תאי חיסון וציטוקינים.

3. מערכת העצבים המרכזית.

THC יכול לשנות את האופן שבו המוח מפרש וחווה כאב.

הספרות המכניסטית החדשה מחלקת באופן דומה את הפוטנציאל להשפעות על nociception, inflammation ו-lesion biology.

העצב שבתוך הנגע

זהו אחד הממצאים המעניינים ביותר.

נגעי אנדומטריוזיס יכולים להיות מעוצבבים.

על סיבי העצב האלה נמצאו קולטנים קנבינואידיים, ובהם CB1.

במודלים ניסויים, הפעלת CB1 יכולה להפחית hyperalgesia – תגובת כאב מוגברת.

לכן קיימת אפשרות ביולוגית שקנבינואידים משפיעים על מקור הכאב עצמו ולא רק על תפיסת הכאב במוח.

אבל האפשרות הזו עדיין אינה שקולה להוכחה קלינית.

מה מספרות הנשים שמשתמשות בקנאביס?

כאן התמונה די עקבית.

במחקרים תצפיתיים נשים עם אנדומטריוזיס המשתמשות בקנאביס מדווחות לעיתים קרובות על שיפור ב:

כאב אגני.

כאבי מחזור.

שינה.

תסמיני מערכת העיכול.

מצב רוח.

ולעתים ירידה בשימוש במשככי כאבים אחרים.

זו תוצאה שאי אפשר להתעלם ממנה.

אבל עדיין צריך לדעת מה היא מוכיחה.

סקירה שיטתית עדכנית: 1,787 נשים – אבל לא RCT אחד שהושלם

הסקירה השיטתית העדכנית ביותר זיהתה 13 מחקרים רלוונטיים.

ארבעה היו עדיין בעיצומם.

תשעת המחקרים שהושלמו כללו יחד 1,787 משתתפות.

והנקודה החשובה:

כל תשעת המחקרים שהושלמו היו מחקרים חתכיים.

כלומר, לא היה ביניהם מחקר אקראי מבוקר שהוכיח שקנאביס עדיף על פלצבו בטיפול בכאב אנדומטריוזיס.

ובכל זאת – רוב המחקרים מדווחים על תועלת

ברוב המחקרים שבהם נשאלו המשתתפות על יעילות, חלק משמעותי דיווח שהקנאביס הקל על התסמינים.

כאב היה הסיבה השכיחה ביותר לשימוש – בין כ-57% ליותר מ-95% מהמשתמשות במחקרים השונים.

זה אומר שיש כאן signal אמיתי שראוי לבדיקה.

אבל עדיין איננו יודעים כמה ממנו נובע מ:

השפעה פרמקולוגית אמיתית.

אפקט פלצבו.

בחירה של נשים שכבר יודעות שהקנאביס מתאים להן.

או שילוב של כל אלה.

איזו דרך הייתה הכי יעילה?

בחלק מהמחקרים, נשים דיווחו על השפעות שונות בהתאם לדרך המתן.

שאיפה יכולה להביא להשפעה מהירה יחסית ולכן עשויה להתאים יותר לכאב שמתפרץ במהירות.

מוצרים פומיים יכולים לפעול לאט יותר אך זמן רב יותר.

אבל אין עדיין ניסוי קליני איכותי שמאפשר לקבוע:

"זו הדרך הטובה ביותר לאנדומטריוזיס."

המחקרים הקיימים הטרוגניים מדי.

ומה לגבי THC לעומת CBD?

גם כאן עדיין אין תשובה טובה.

THC פועל בצורה ישירה יותר על CB1 ולכן יש לו בסיס ברור יותר להשפעה על כאב.

CBD אינו מפעיל CB1 באותו אופן אבל משפיע על מסלולים אחרים הקשורים לכאב ודלקת.

סקירה מ-2024 בחנה במיוחד את האפשרות להשתמש ב-CBD להקלה סימפטומטית באנדומטריוזיס והדגישה פוטנציאל ביולוגי משמעותי – לצד צורך במחקרים קליניים איכותיים.

האם קנאביס מפחית את הנגעים עצמם?

זו שאלה שונה לחלוטין.

במחקרים פרה-קליניים יש תוצאות מעניינות לגבי:

proliferation.

apoptosis.

אנגיוגנזה.

וגדילת נגעים.

אבל עדיין אין בסיס קליני להבטיח לאישה שצריכת THC או CBD תקטין את הנגעים שלה.

אם הכאב ירד – זה לא מוכיח שהמחלה נעלמה.

זו בדיוק אותה מלכודת שראינו בקרוהן

חולת קרוהן יכולה להרגיש פחות כאב בלי שהדלקת במעי נעלמה.

גם באנדומטריוזיס, אישה יכולה לדווח על שיפור משמעותי בכאב בלי שנדע מה קרה לנגעים עצמם.

לכן במחקר עתידי צריך לבדוק לא רק:

VAS של כאב.

אלא גם:

MRI.

אולטרסאונד.

גודל ומספר נגעים.

ציטוקינים.

פוריות.

צורך בניתוחים.

וחזרת המחלה לאורך זמן.

האם הפחתת כאב בלבד היא דבר קטן?

ממש לא.

לפעמים בשיח המדעי, המילה "סימפטומטי" נשמעת כאילו מדובר בתועלת שולית.

אבל אישה שמאבדת יומיים או שלושה בכל חודש בגלל כאב קשה יכולה לחוות שינוי עצום אם הכאב הופך נסבל יותר.

היא יכולה:

לעבוד.

לישון.

לקיים יחסי מין.

להתאמן.

ולנהל חיים רגילים יותר.

שיפור סימפטומטי הוא יעד רפואי חשוב בפני עצמו.

רק צריך לקרוא לו בשם הנכון.

ומה לגבי הפחתת תרופות אחרות?

בחלק מהסקרים נשים דיווחו שהצליחו להפחית שימוש במשככי כאבים או תרופות אחרות לאחר התחלת קנאביס.

זהו ממצא מעניין מאוד.

אבל גם כאן נדרשים מחקרים פרוספקטיביים:

כמה תרופות נחסכו?

באיזה מינון?

האם הירידה הייתה בטוחה?

והאם הכאב נשאר בשליטה לאורך זמן?

ומה לגבי פוריות?

זו נקודה רגישה במיוחד באנדומטריוזיס.

המחלה עצמה יכולה להיות קשורה לפגיעה בפוריות.

אבל המערכת האנדוקנבינואידית היא גם חלק מהביולוגיה של:

ביוץ.

חצוצרות.

השרשה.

והתפתחות עובר מוקדמת.

לכן שימוש בקנאביס לצורך כאב אצל אישה שמנסה להרות דורש חשיבה שונה לחלוטין משימוש אצל אישה שאינה מתכננת הריון.

תופעות לוואי

בספרות התצפיתית של אנדומטריוזיס דווחו בין היתר:

תחושת "היי".

יובש בפה.

עייפות.

סחרחורת.

ושינויים קוגניטיביים.

שיעור המדווחות על תופעות לוואי השתנה מאוד בין המחקרים – מכ-10% ועד יותר ממחצית המשתתפות בחלקם.

לכן גם אם הטיפול מקל על כאב, צריך לבדוק את המחיר התפקודי.

ומה חסר לנו יותר מכול?

מחקר פשוט יחסית בתכנון – אבל קשה מאוד לביצוע:

נשים עם אנדומטריוזיס מאומתת.

מוצר קנאביס סטנדרטי.

יחס THC:CBD ידוע.

מינון קבוע או טיטרציה מוגדרת.

פלצבו.

מעקב של מספר חודשים.

ומדידה של:

כאב.

שינה.

תפקוד.

צריכת תרופות.

איכות חיים.

והמחלה עצמה.

רק אז נוכל להתחיל לענות בצורה מדויקת על השאלה.

השורה התחתונה

נכון להיום קיימת תמונה מעניינת מאוד.

מבחינה ביולוגית: יש סיבה טובה לחשוב שהמערכת האנדוקנבינואידית רלוונטית לכאב אנדומטריוזיס.

מבחינת ניסיון המטופלות: מחקרים תצפיתיים רבים מדווחים על הקלה בכאב ובתסמינים נוספים.

מבחינת הוכחה קלינית: עדיין חסרים מחקרים אקראיים מבוקרים איכותיים.

לכן המשפט המדויק כיום הוא:

קנאביס הוא אפשרות מבטיחה לניהול כאב הקשור לאנדומטריוזיס, אך עדיין לא הוכח באופן מספק מהו המוצר האופטימלי, מה המינון הנכון והאם ההשפעה מוגבלת לתסמינים או משנה גם את המחלה עצמה.