המערכת האנדוקנבינואידית הנשית – מהשחלה ועד הרחם

אחת המערכות הפחות מוכרות של גוף האישה

כאשר מדברים על קנאביס, רוב האנשים חושבים על המוח.

כאשר מדברים על המערכת האנדוקנבינואידית, רבים כבר יודעים שהיא קשורה לכאב, תיאבון, שינה ומערכת החיסון.

אבל אחד המקומות המרתקים ביותר שבהם פועלת המערכת הזו הוא דווקא מערכת הרבייה הנשית.

רכיבים של המערכת האנדוקנבינואידית נמצאים בשחלה, בחצוצרות, באנדומטריום, בשריר הרחם ובשליה.

והם אינם נמצאים שם במקרה.

ה-ECS משתתפת בתהליכים בסיסיים של הרבייה הנשית:

התפתחות הזקיק.

הבשלת הביצית.

הפרשת הורמונים.

מעבר הביצית המופרית בחצוצרה.

הכנת הרחם לקליטת העובר.

השרשה.

יצירת השליה.

ואפילו שלבים הקשורים ללידה.

לפני הקנאביס – הגוף ייצר קנבינואידים בעצמו

שני האנדוקנבינואידים המוכרים ביותר הם:

אננדמיד – AEA

ו-

2-AG.

הגוף מייצר אותם לפי הצורך.

הם יכולים להיקשר לקולטני CB1 ו-CB2 ולאחר מכן להתפרק באמצעות אנזימים.

אחד האנזימים החשובים בפירוק אננדמיד נקרא:

FAAH.

ואחד האנזימים המשתתפים ביצירתו נקרא:

NAPE-PLD.

במערכת הרבייה הנשית לא רק הקולטנים חשובים.

גם האיזון בין ייצור ופירוק של אנדוקנבינואידים משתנה לאורך המחזור ובשלבי הרבייה השונים.

המערכת מתחילה כבר בשחלה

השחלה אינה רק "מחסן ביציות".

בכל מחזור מספר זקיקים מתחילים להתפתח, בדרך כלל זקיק אחד מגיע להבשלה מלאה ובתוכו מבשילה הביצית.

מסביב לביצית נמצאים תאי granulosa ו-theca.

תאים אלה מייצרים הורמונים ומתקשרים עם הביצית.

מחקרים ברקמת שחלה אנושית מצאו CB1 ו-CB2 בשלבים שונים של התפתחות הזקיק וגם בגופיף הצהוב.

נמצאו גם אנזימי המערכת האנדוקנבינואידית ואננדמיד בנוזל הזקיקי.

מעניין במיוחד שרמות אננדמיד בנוזל הזקיקי נמצאו קשורות לגודל הזקיק ולבשלותו.

כלומר, ה-ECS משתתפת כבר בשלבים שבהם הביצית עצמה מתכוננת לביוץ.

המוח והשחלה מדברים זה עם זה

פעילות השחלה נשלטת בין היתר על ידי ציר שנקרא:

Hypothalamic–Pituitary–Ovarian axis – ציר HPO.

ההיפותלמוס במוח מפריש GnRH.

GnRH גורם להיפופיזה להפריש:

FSH.

ו-LH.

ההורמונים האלה מגיעים לשחלה ומשפיעים על גדילת הזקיקים, הביוץ וייצור אסטרוגן ופרוגסטרון.

גם במערכת הזאת קיימים קולטנים קנבינואידיים.

לכן קנבינואידים חיצוניים, ובעיקר THC, יכולים תאורטית להשפיע לא רק ישירות על השחלה אלא גם על אותות הורמונליים שמגיעים מהמוח.

אחרי הביוץ מתחיל מסע נוסף

אם הביצית מופרית, העובר המוקדם צריך לעבור דרך החצוצרה ולהגיע לרחם בזמן הנכון.

הוא אינו יכול להגיע מוקדם מדי.

והוא אינו יכול להישאר בחצוצרה זמן רב מדי.

מחקרים בבעלי חיים הראו שאיתות תקין דרך CB1 חשוב לתנועת העובר בחצוצרה.

כאשר האיתות מופר, העובר עלול להישאר בחצוצרה זמן רב מדי וההשרשה עלולה להיפגע.

גם בבני אדם נמצאו קשרים בין שינויים במערכת CB1 לבין הריונות חוץ-רחמיים, אם כי מכאן אי אפשר להסיק שקנאביס הוא גורם ישיר לכל הריון כזה.

האנדומטריום אינו רק "ריפוד הרחם"

רירית הרחם – endometrium – משתנה באופן דרמטי לאורך המחזור החודשי.

בהשפעת אסטרוגן היא נבנית.

לאחר הביוץ פרוגסטרון משנה אותה ומכין אותה לאפשרות של הריון.

אם אין הריון, חלק מהרירית נושר בזמן הווסת.

אם יש הריון, הרירית צריכה להגיע למצב מאוד מסוים שבו היא מסוגלת לקבל את העובר.

למצב הזה קוראים:

endometrial receptivity – קולטנות הרחם.

גם כאן נמצאים CB1, CB2, FAAH ו-NAPE-PLD, ורמת הביטוי שלהם משתנה לאורך המחזור.

"חלון ההשרשה"

הרחם אינו מוכן לקלוט עובר בכל יום בחודש.

קיים פרק זמן קצר שבו האנדומטריום מגיע למצב המתאים ביותר להשרשה.

זהו חלון ההשרשה.

ואחד הדברים המעניינים ביותר במחקר ה-ECS הוא שגם אננדמיד משתנה בזמן הזה.

במודלים ניסויים, רמה נמוכה ומדויקת של אננדמיד באזור ההשרשה קשורה למצב שמאפשר לעובר להיקלט.

לעומת זאת, פעילות קנבינואידית גבוהה מדי יכולה להפריע לתהליך.

כלומר, במקרה הזה "יותר קנבינואידים" עלול להיות דווקא פחות טוב

וזו אחת הנקודות החשובות ביותר בכל פרק הרבייה.

הגוף משתמש במערכת האנדוקנבינואידית בצורה מאוד מדויקת.

לא רק כמה אננדמיד יש חשוב.

חשוב:

איפה הוא נמצא.

באיזה שלב במחזור.

באיזה ריכוז.

ומה רמת הקולטנים באזור.

לכן העובדה שהרחם עשיר במערכת קנבינואידית אינה אומרת שצריכת THC משפרת את פעילות הרחם.

להפך: הפרעה לאיזון העדין עלולה להיות בעייתית.

זה כמו מערכת רמזורים

אפשר לחשוב על הרבייה כעל רצף של רמזורים.

הזקיק צריך להבשיל.

הביוץ צריך להתרחש.

הביצית צריכה להיות מופרית.

העובר צריך להתפתח.

לעבור בחצוצרה.

להגיע לרחם.

והרחם צריך להיות מוכן בדיוק כשהוא מגיע.

המערכת האנדוקנבינואידית היא אחת ממערכות האיתות שמסייעות לתזמן את הרצף הזה.

אם כל הרמזורים הופכים לירוקים בבת אחת – זו אינה מערכת טובה יותר.

זו תאונה.

גם אסטרוגן ופרוגסטרון קשורים ל-ECS

המערכת האנדוקנבינואידית אינה פועלת במנותק מההורמונים הנשיים.

קיימת תקשורת הדדית בין:

אסטרוגן.

פרוגסטרון.

האנדוקנבינואידים.

הקולטנים שלהם.

והאנזימים שמפרקים אותם.

זו אחת הסיבות לכך שרמות המרכיבים של ה-ECS משתנות לאורך המחזור.

ומה קורה כאשר המערכת משתבשת?

שינויים ב-ECS נחקרו במספר מצבים גינקולוגיים:

אנדומטריוזיס.

PCOS.

פגיעה בפוריות.

הריונות חוץ-רחמיים.

והפרעות הקשורות להריון.

בכל אחד מהמקרים עולה אותה שאלה:

האם השינוי ב-ECS הוא הגורם למחלה?

האם הוא תוצאה שלה?

או אולי ניסיון של הגוף לפצות על המחלה?

התשובה בדרך כלל עדיין אינה מלאה.

זה פותח עולם שלם של אפשרויות טיפוליות

אם נבין בדיוק כיצד המערכת משתנה במחלה, אולי בעתיד ניתן יהיה:

להפעיל קולטן מסוים.

לחסום קולטן אחר.

להעלות אננדמיד רק ברקמה מסוימת.

לעכב FAAH בזמן מסוים.

או להשפיע על TRPV1 ומסלולים נוספים.

זו רפואת קנבינואידים הרבה יותר מדויקת מהרעיון הפשוט של "לתת קנאביס".

אבל גם מסבירה מדוע נדרשת זהירות בפוריות ובהריון

מערכת שנדרשת בה:

ביוץ.

התפתחות עובר מוקדמת.

מעבר בחצוצרה.

השרשה.

ושליה

אינה מערכת שבה כדאי בהכרח להפעיל CB1 מבחוץ ללא הבחנה.

מחקרי הרבייה מדגישים שוב ושוב שהצלחה תלויה ברמות פיזיולוגיות מאוזנות של האיתות הקנבינואידי; גם הפחתה וגם הגברה מוגזמת שלו יכולות לשבש תהליכים.

השורה התחתונה

מערכת הרבייה הנשית מכילה מערכת אנדוקנבינואידית מפותחת ומורכבת.

היא פועלת:

בשחלה.

בחצוצרה.

באנדומטריום.

ברחם.

בשליה.

ובמערכת ההורמונלית שמחברת בין המוח לשחלה.

היא משתתפת בפוליקולוגנזה, הבשלת ביצית, ביוץ, מעבר העובר, השרשה ושליה.

וזה מסביר מדוע מחלות גינקולוגיות מסוימות – במיוחד אנדומטריוזיס וכאב אגני – הפכו לתחום מחקר קנבינואידי מרתק.

אבל הוא מלמד אותנו גם את ההפך:

אם הגוף משתמש בקנבינואידים בתהליך מסוים, אין פירוש הדבר שהוספת קנאביס מבחוץ תשפר אותו.

במערכת הרבייה, לעיתים דווקא האיזון הוא התרופה.