פגיעה בחוט השדרה וקנאביס – כאב, ספסטיות והגבולות של הראיות

חוט השדרה הוא הכביש המהיר בין המוח לגוף

המוח יכול להחליט להזיז רגל.

אבל כדי שהרגל תנוע, הפקודה צריכה לעבור.

אחד הנתיבים המרכזיים הוא חוט השדרה.

דרכו עוברים אותות מהמוח אל השרירים, ובכיוון ההפוך מגיע מידע מהגוף אל המוח:

מגע.

טמפרטורה.

לחץ.

כאב.

ומידע על מיקום האיברים.

כאשר חוט השדרה נפגע, התוצאה תלויה בגובה הפגיעה, בחומרתה ובמסלולים שנפגעו.

אבל גם אחרי הפציעה הראשונית, מטופלים רבים מתמודדים עם שני תסמינים עקשניים במיוחד:

כאב נוירופתי וספסטיות.

שניהם קשורים למערכות שבהן המערכת האנדוקנבינואידית פעילה.

איך אפשר להרגיש כאב באזור שאין בו תחושה רגילה?

זה נשמע כמו פרדוקס.

אדם עם פגיעה בחוט השדרה יכול להיות בעל ירידה משמעותית בתחושה באזור מסוים – ובכל זאת לחוות שם כאב חזק.

שריפה.

זרמים.

דקירות.

לחץ.

תחושה חשמלית.

הסיבה היא שכאב נוירופתי אינו מחייב פגיעה חדשה ברקמה.

הבעיה יכולה להיות במערכת העצבית שמעבדת את האות.

לאחר פגיעה בחוט השדרה, תאי עצב ומעגלים בחוט השדרה ובמוח יכולים לעבור שינויים עמוקים.

מערכת הכאב יכולה להפוך רגישה ופעילה מדי.

ומהי ספסטיות אחרי פגיעה בחוט השדרה?

ספסטיות היא נוקשות ופעילות יתר של שרירים כתוצאה מפגיעה בבקרה העצבית.

יכולות להופיע:

עוויתות פתאומיות.

כיווצים.

נוקשות של הרגליים.

קושי בשינוי תנוחה.

הפרעה לשינה.

ולעתים כאב.

אצל חלק מהאנשים מעט טונוס שרירי אפילו מסייע לעמידה או להעברות.

לכן המטרה אינה תמיד "להעלים ספסטיות".

המטרה היא להפחית את החלק שמפריע לתפקוד.

למה קנבינואידים הם מועמד הגיוני?

כבר ראינו שקולטני CB1 נמצאים לאורך מסלולי כאב ובחוט השדרה.

הפעלתם יכולה להפחית שחרור של מוליכים עצביים ולהקטין העברת אותות כאב.

במקביל, CB2 ומנגנונים חיסוניים יכולים להיות רלוונטיים לתגובה הדלקתית לאחר פגיעה עצבית.

מבחינה תיאורטית, לכן, קנבינואידים יכולים להשפיע גם על כאב וגם על ספסטיות.

אבל מה אומרים בני האדם?

הניסוי המעניין בקנאביס מאודה

מחקר crossover בדק קנאביס מאודה בחולים עם כאב נוירופתי בעקבות פגיעה או מחלה של חוט השדרה.

החוקרים השוו פלצבו לקנאביס עם 2.9% THC ו-6.7% THC.

שני הריכוזים הפעילים הפחיתו כאב לעומת פלצבו.

ומעניין במיוחד:

המינון הגבוה יותר לא נתן יתרון ברור בשיכוך כאב לעומת המינון הנמוך.

שוב חוזר אותו עיקרון:

יותר THC אינו בהכרח יותר יעילות.

ומה לגבי ספסטיות?

באותו מחקר נמצא גם אות מסוים להפחתת ספסטיות, במיוחד במינון הנמוך יותר בנקודות זמן מסוימות.

אבל המחקר היה קצר מאוד.

מדובר בשעות.

פגיעה בחוט השדרה היא מצב של שנים ולעיתים כל החיים.

שיפור במשך שבע שעות אינו בהכרח אומר שטיפול יישאר יעיל ובטוח במשך חמש שנים.

ומה אומרים ההנחיות?

הנחיות CanPain SCI לטיפול בכאב נוירופתי לאחר פגיעה בחוט השדרה קובעות שניתן לשקול קנבינואידים.

אבל חשוב לקרוא את השורה כולה:

איכות הראיות הוגדרה בינונית, בעוד שחוזק ההמלצה הוגדר חלש.

כלומר, אפילו ההנחיות אינן אומרות:

"קנאביס הוא טיפול מועדף."

הן אומרות שהוא יכול להיות אפשרות באנשים מסוימים.

ואז הגיע מחקר שנותן תמונה פחות חיובית

מחקר אקראי, כפול-סמיות ומבוקר פלצבו שפורסם ב-2023 בדק THC, CBD ושילוב THC+CBD בחולים עם כאב נוירופתי או ספסטיות כתוצאה מ-MS או מפגיעה בחוט השדרה.

134 אנשים השתתפו, אם כי רק 15 מהם היו עם SCI.

לא נמצא יתרון מובהק ל-THC, ל-CBD או לשילוב על פני פלצבו בכאב, בספסטיות, באיכות החיים או במדדים נוספים.

זו תוצאה חשובה.

אז המחקרים סותרים זה את זה?

במידה מסוימת – כן.

וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים לומר לקורא.

מחקרים קטנים וקצרי טווח מצאו שיפור.

מחקר אחר לא מצא יתרון.

סקירה שיטתית של הספרות מצאה שקיימים אותות להפחתת כאב וספסטיות, אבל גודל ההשפעה והמשמעות הקלינית אינם ברורים.

במקום להסתיר את הסתירה, היא בעצמה מלמדת אותנו מה מצב המדע:

עדיין אין תשובה סופית.

למה קשה כל כך לחקור את זה?

ראשית, פגיעות חוט שדרה שונות מאוד זו מזו.

פגיעה צווארית שונה מפגיעה מותנית.

פגיעה מלאה שונה מפגיעה חלקית.

כאב בגובה הפגיעה שונה מכאב מתחתיה.

ספסטיות אצל אדם אחד אינה זהה לזו של אדם אחר.

גם מוצרי הקנאביס משתנים:

THC.

CBD.

יחס ביניהם.

שאיפה.

שמן.

תרסיס.

ומינונים שונים.

כאשר מחברים הכול יחד תחת הכותרת "קנאביס", קל לקבל תוצאות לא אחידות.

כאב הוא לא המדד היחיד

מטופל עם פגיעה בחוט השדרה יכול להגיד:

"הכאב ירד רק מנקודה 7 לנקודה 6, אבל ישנתי לילה שלם."

מבחינה מתמטית השיפור בכאב קטן.

מבחינת איכות החיים הוא יכול להיות עצום.

לכן מחקרים עתידיים צריכים לבדוק לא רק כאב, אלא גם:

שינה.

תפקוד.

יכולת לבצע העברות.

ספסטיות.

מצב רוח.

איכות חיים.

והשפעה קוגניטיבית.

לתופעות הלוואי יש משמעות מיוחדת

בסקירות תוארו עייפות ופגיעה קוגניטיבית בין תופעות הלוואי האפשריות.

אצל אדם שצריך לבצע העברות מכיסא למיטה או להשתמש בידיים בצורה מדויקת כדי להתנייד, סחרחורת או פגיעה בריכוז יכולות להיות משמעותיות מאוד.

לכן התועלת חייבת להיבחן לצד התפקוד.

האם קנאביס מתקן את חוט השדרה?

לא הוכח.

יש מחקר פרה-קליני רב על נוירו-דלקת, הישרדות תאי עצב ותהליכי תיקון.

אבל נכון להיום אין ראיה קלינית לכך שצריכת קנאביס מצמיחה מחדש חוט שדרה פגוע או מחזירה מסלולים עצביים שנהרסו.

ההשפעה הנחקרת בבני אדם היא בעיקר סימפטומטית:

כאב.

ספסטיות.

ולעתים שינה ותפקוד.

השורה התחתונה

פגיעה בחוט השדרה היא תחום שבו לקנבינואידים יש בסיס ביולוגי הגיוני ויש גם אותות קליניים מעניינים.

מחקרים קטנים מצאו שיפור בכאב ולעיתים בספסטיות.

הנחיות מקצועיות מסוימות מאפשרות לשקול קנבינואידים לכאב נוירופתי.

אבל מחקרים אחרים לא הצליחו להראות יתרון מובהק.

לכן נכון כיום לומר:

קנבינואידים יכולים להיות אפשרות סימפטומטית אצל חלק מהאנשים עם SCI, אבל הראיות אינן מספיקות כדי להבטיח תועלת או לקבוע מוצר ומינון אופטימליים.