לפעמים התגלית הרפואית מתחילה בתופעת לוואי
THC מוכר בעיקר בגלל ההשפעה הפסיכואקטיבית שלו.
אבל אחד השימושים הרפואיים הוותיקים ביותר של קנבינואידים קשור דווקא לתופעה הרבה פחות נעימה:
בחילות והקאות.
עוד לפני עידן הקנאביס הרפואי המודרני, חוקרים הבחינו כי THC וקנבינואידים סינתטיים יכולים להפחית בחילות והקאות אצל חלק מחולי הסרטן שעוברים כימותרפיה.
בסופו של דבר פותחו תרופות המבוססות על המנגנון הזה.
למה אנחנו בכלל מקיאים?
הקאה היא מנגנון הגנה.
כאשר הגוף מזהה חומר מסוכן במערכת העיכול או בדם, הוא יכול להפעיל רשת עצבית שמטרתה לפנות את תוכן הקיבה.
התגובה נשלטת על ידי אזורים בגזע המוח ומקבלת מידע ממספר מקורות:
מערכת העיכול.
הדם.
מערכת שיווי המשקל.
קליפת המוח.
והעצב התועה – vagus.
כלומר, אין "כפתור הקאה" יחיד.
זו רשת.
סרוטונין הוא שחקן חשוב
כימותרפיה יכולה לגרום לתאים במערכת העיכול לשחרר כמויות גדולות של סרוטונין.
הסרוטונין מפעיל קולטנים מסוג 5-HT3 על עצבים שמעבירים מסר אל המוח:
"קרה משהו רע במערכת העיכול."
זו הסיבה שתרופות כמו ondansetron, שחוסמות 5-HT3, יעילות מאוד בבחילות הקשורות לכימותרפיה.
תרופות מודרניות נוספות משפיעות על NK1 ועל מסלולים אחרים.
אז איפה נכנסים הקנבינואידים?
CB1 נמצא גם במסלולים ששולטים בבחילה ובהקאה
קולטני CB1 נמצאים באזורים במערכת העצבים שמשתתפים בוויסות בחילה והקאה.
הפעלתם באמצעות THC יכולה לדכא חלק מהאותות המעודדים תגובת הקאה.
במילים פשוטות:
הכימותרפיה לוחצת על מערכת העצבים לכיוון "הקא".
הפעלת המערכת הקנבינואידית יכולה בחלק מהמצבים להזיז את המאזן בחזרה לכיוון "אל תקיא".
Dronabinol ו-Nabilone
כאן חשוב שוב להבדיל בין צמח קנאביס לבין תרופות קנבינואידיות.
Dronabinol הוא Δ9-THC סינתטי.
Nabilone הוא אנלוג סינתטי של THC.
שתי התרופות אושרו בארצות הברית לטיפול בבחילות והקאות הקשורות לכימותרפיה במצבים שבהם הטיפול האנטי-הקאתי המקובל לא נתן מענה מספיק.
כלומר, כאן יש לנו דוגמה נוספת שבה ביולוגיה של קנאביס הפכה לתרופה ממשית.
האם הן טובות יותר מכל התרופות האחרות?
צריך להיזהר כאן.
מחקרים ישנים מצאו שקנבינואידים כמו dronabinol ו-nabilone היו יעילים יותר מפלצבו ולעיתים דומים או עדיפים על תרופות אנטי-הקאתיות שהיו מקובלות באותה תקופה.
אבל הרבה מהמחקרים נערכו בשנות ה-70 וה-80.
מאז רפואת האונקולוגיה השתנתה.
היום קיימות תרופות יעילות מאוד נגד בחילות, כולל אנטגוניסטים ל-5-HT3, אנטגוניסטים ל-NK1, סטרואידים ותרופות נוספות.
לכן אי אפשר להשוות באופן ישיר קנבינואידים לתרופות מלפני ארבעים שנה ולהסיק שהם עדיפים על הטיפול המודרני.
מה אומרים היום?
הנחיות ASCO לגבי קנאביס באנשים עם סרטן מציינות כי קנאביס או קנבינואידים עשויים לסייע בבחילות והקאות עמידות לכימותרפיה, כאשר הם מתווספים לטיפול אנטי-הקאתי תקני.
לעומת זאת, לגבי צמח קנאביס עצמו אין עדיין בסיס מספיק להמליץ עליו כטיפול שגרתי למניעה או לטיפול בבחילות כימותרפיה במקום התרופות המקובלות. גם ה-NCI מציין שהמידע על מוצרי קנאביס עצמם אינו מספיק לקביעת מינון או להמלצה גורפת.
מחקר עדכני יותר: האם הקנבינואידים עדיין רלוונטיים בעידן החדש?
מטה-אנליזה שפורסמה ב-2025 בחנה מחקרים אקראיים של קנבינואידים למניעת בחילות והקאות מכימותרפיה.
היא מצאה שקיימת יעילות אנטי-הקאתית, אבל גם הדגישה שחלק גדול מהספרות מבוסס על מחקרים ישנים ושקשה להשוות ישירות את התוצאות למשטרי הטיפול האנטי-הקאתיים המודרניים.
זו נקודה שחוזרת שוב ושוב ברפואת קנאביס:
השאלה אינה רק "האם החומר עובד?"
אלא:
לעומת מה?
הבחילה קשה לא פחות מההקאה
יש הבדל בין בחילה לבין הקאה.
אדם יכול לא להקיא כלל ובכל זאת לסבול במשך שעות מתחושה קשה של בחילה.
וזה חשוב כי תרופות מסוימות טובות יותר במניעת הקאה מאשר במניעת תחושת הבחילה עצמה.
קנבינואידים נחקרו בשני המדדים.
בחלק מהמחקרים נצפה שיפור גם בתחושת הבחילה וגם בהקאות.
ומה לגבי תיאבון?
THC יכול להגביר תיאבון.
לכן אצל חולה אונקולוגי שסובל מבחילה, ירידה בתיאבון וירידה במשקל, התכונה הזאת יכולה להיראות כיתרון נוסף.
אבל שוב, "תיאבון מוגבר" אינו שקול בהכרח לשיפור תזונתי משמעותי או לעלייה במשקל.
המטרה האמיתית היא לא רק לגרום לאדם לרצות לאכול, אלא לשמור על תפקוד, מסת גוף ומצב תזונתי לאורך זמן.
למה לא לתת פשוט מינון גבוה יותר של THC?
כי המערכת האנטי-הקאתית והמוח אינם מופרדים.
אותו THC שמפחית בחילה יכול לגרום ל:
סחרחורת.
ישנוניות.
חרדה.
שינוי בתפיסה.
ירידה בלחץ הדם.
ולעתים דיספוריה או בלבול.
בספרות על CINV תופעות כאלה היו שכיחות יותר בקבוצות שקיבלו קנבינואידים, ובחלק מהמחקרים גרמו להפסקת טיפול.
ואז מגיע הפרדוקס הגדול: קנאביס יכול גם לגרום להקאות
זהו אחד הפרדוקסים המעניינים ביותר.
THC יכול להפחית בחילה והקאה.
אבל אצל חלק מהאנשים שמשתמשים בקנאביס בצורה תכופה וממושכת עלולה להופיע Cannabinoid Hyperemesis Syndrome – CHS.
במצב הזה האדם סובל דווקא מהתקפים חוזרים של בחילות והקאות.
כלומר:
אותה מערכת ביולוגית יכולה ליצור השפעות שונות בהתאם למינון, למשך השימוש ולהסתגלות של הגוף.
זו תזכורת מצוינת לכך שהפרמקולוגיה של קנאביס אינה קו ישר.
ומה לגבי בחילות שאינן קשורות לכימותרפיה?
קנבינואידים נחקרים גם במצבים נוספים, אבל בסיס הראיות אינו זהה.
אי אפשר לקחת את ההצלחה היחסית ב-CINV ולהגיד:
"THC מטפל בכל בחילה."
לבחילות יש סיבות שונות:
מחלות מעי.
הריון.
מיגרנה.
הפרעות שיווי משקל.
תרופות.
זיהומים.
הפרעות מטבוליות.
וכמובן CHS עצמו.
כל אחד מהמצבים דורש התייחסות אחרת.
השורה התחתונה
בחילות והקאות מכימותרפיה הן אחד השימושים הוותיקים והמוכחים יותר של קנבינואידים ברפואה.
Dronabinol ו-nabilone הן תרופות קנבינואידיות מוכרות בעלות פעילות אנטי-הקאתית.
אבל מקומן היום הוא בדרך כלל לא במקום הטיפולים האנטי-הקאתיים המודרניים, אלא כאפשרות נוספת כאשר התגובה לטיפול המקובל אינה מספקת.
גם כאן ההבחנה חשובה:
קנבינואיד תרופתי במינון ידוע אינו זהה לעישון קנאביס.
ובוודאי שאין להסיק שהחומר שמתאים לבחילות מכימותרפיה מתאים לכל סוג של בחילה.
