כשהמוח שולח פקודה – אבל המסר בדרך משתבש
כדי להזיז יד או רגל, המוח צריך לשלוח אות חשמלי דרך מערכת העצבים אל השריר.
אפשר לחשוב על עצב כמו על כבל חשמל.
מסביב לחלק גדול מסיבי העצב קיימת שכבת בידוד שנקראת מיאלין.
בטרשת נפוצה, או Multiple Sclerosis – MS, מערכת החיסון תוקפת מרכיבים של מערכת העצבים המרכזית, ונוצרים מוקדי דלקת ופגיעה במיאלין ובמבנים עצביים נוספים.
כתוצאה מכך העברת האותות יכולה להשתבש.
הביטויים משתנים מאוד מאדם לאדם ויכולים לכלול הפרעות תחושה, חולשה, בעיות ראייה, עייפות, כאב, הפרעה בשיווי משקל ותסמינים נוספים.
אחד התסמינים השכיחים והמגבילים הוא ספסטיות.
מהי ספסטיות?
ספסטיות היא עלייה חריגה בטונוס השריר.
השריר מרגיש נוקשה.
לעיתים הוא מתכווץ ללא רצון.
יכולות להופיע עוויתות.
התנועה נעשית קשה.
בלילה הספסטיות יכולה להפריע לשינה.
ובמקרים קשים היא משפיעה על הליכה, ישיבה, רחצה, לבוש ותפקודים יומיומיים בסיסיים.
חשוב להבין:
הבעיה אינה בהכרח בשריר עצמו.
הבעיה היא בבקרה העצבית עליו.
ולכן מערכת האנדוקנבינואידית הפכה למטרה מעניינת במיוחד.
CB1 נמצא במקומות ששולטים בתנועה
קולטני CB1 מצויים ברשתות מוחיות שמשתתפות בשליטה על תנועה ועל שחרור מוליכים עצביים.
הפעלתם יכולה לשנות את האיזון בין מסרים מעוררים ומעכבים במערכת העצבים.
כאשר בקרת התנועה משתבשת בגלל MS, קיימת אפשרות ביולוגית שקנבינואידים יסייעו להפחית את הפעילות העצבית החריגה המתבטאת כנוקשות ועוויתות.
אבל טרשת נפוצה אינה רק מחלה של תאי עצב.
היא גם מחלה חיסונית.
כאן נכנס CB2
CB2 מזוהה בעיקר עם מערכת החיסון ועם תהליכים דלקתיים.
בטרשת נפוצה יש פעילות חיסונית בתוך מערכת העצבים המרכזית.
לכן מבחינה מחקרית MS נמצאת בדיוק בצומת שעליו דיברנו בתחילת הסדרה:
מערכת העצבים ומערכת החיסון נפגשות באותה מחלה.
זה יוצר עניין גדול בקנבינואידים.
אבל כאן יש הבחנה חשובה מאוד.
העובדה שקנבינואידים משפיעים על מנגנונים חיסוניים אינה מוכיחה שהם עוצרים את התקדמות הטרשת.
הראיות הקליניות הטובות יותר הן דווקא לגבי הקלה סימפטומטית בספסטיות.
מהו Nabiximols?
חלק גדול מהמחקר נעשה בתכשיר שנקרא nabiximols, המוכר גם בשם המסחרי Sativex במדינות מסוימות.
זהו תרסיס לפה שמופק מקנאביס ומכיל בקירוב יחס של 1:1 בין THC ל-CBD.
זו נקודה חשובה.
כאשר המחקרים אומרים "קנבינואידים בטרשת נפוצה", אין פירוש הדבר בהכרח שעישון כל סוג של פרח קנאביס נותן את אותה תוצאה.
חלק ניכר מהמידע הקליני מבוסס על תכשיר סטנדרטי יחסית שבו היחס והמינון ידועים.
מה אומרים המחקרים?
סקירת Cochrane גדולה כללה 25 מחקרים אקראיים עם 3,763 משתתפים.
המסקנה הייתה ש-nabiximols כנראה מגדיל את הסיכוי לכך שמטופלים ידווחו על ירידה משמעותית בספסטיות לעומת פלצבו.
בניתוח אחד, הסיכוי להשיג שיפור משמעותי בספסטיות המדווחת על ידי המטופל היה גבוה יותר מפי שניים לעומת פלצבו.
מטה-אנליזה מ-2024, שכללה 31 מחקרים בסך הכול, מצאה אף היא שיפור במדדי ספסטיות, כאשר nabiximols היה התכשיר הנחקר ביותר.
כלומר, כאן קיימת תמונה קלינית עקבית יחסית:
קנבינואידים מסוימים יכולים להפחית ספסטיות אצל חלק מחולי ה-MS.
למה המטופל מרגיש שיפור גדול יותר ממה שהרופא רואה?
זהו אחד הדברים המעניינים במחקרי ספסטיות.
לעיתים השיפור שהמטופל מדווח עליו גדול יותר מהשינוי בסולמות אובייקטיביים של טונוס השריר.
זה לא בהכרח אומר שההשפעה "בראש".
ספסטיות היא חוויה מורכבת.
מטופל יכול להרגיש פחות נוקשות.
פחות עוויתות בלילה.
פחות כאב.
לישון טוב יותר.
ולהזיז את הרגל ביתר קלות.
סולם קליני שמודד רק את ההתנגדות של השריר לתנועה אינו תמיד קולט את כל השינוי הזה.
לכן מחקרים מודרניים נוטים להקשיב גם למדדי המטופל עצמו.
האם הקנאביס מטפל בטרשת הנפוצה עצמה?
זו נקודה שחשוב מאוד לנסח נכון.
קיימות תרופות ל-MS שנועדו לשנות את מהלך המחלה, להפחית פעילות דלקתית ולהקטין את הסיכון להתקפים או נגעים חדשים.
קנבינואידים לטיפול בספסטיות נמצאים בקטגוריה אחרת.
הם משמשים בעיקר לטיפול בתסמין.
נכון להיום אין בסיס קליני שמאפשר לומר כי קנאביס מחליף טיפול משנה-מחלה בטרשת נפוצה או עוצר את התקדמות המחלה.
זה הבדל עצום.
ומה לגבי כאב ב-MS?
חולי טרשת נפוצה יכולים לסבול גם מכאב נוירופתי.
מכיוון שלקנבינואידים יש השפעה על מסלולי כאב, הנושא נחקר.
אבל בסקירת Cochrane, הראיות לגבי הפחתה משמעותית של כאב נוירופתי כרוני ב-MS היו הרבה פחות ודאיות מהראיות לגבי ספסטיות.
לכן צריך להימנע מהעתקת מסקנה מתחום אחד לאחר:
ראיות לספסטיות אינן בהכרח ראיות לכאב.
ומה לגבי עייפות?
עייפות היא אחד התסמינים השכיחים ביותר בטרשת נפוצה.
אבל גם כאן אין הוכחה פשוטה ש"קנאביס נותן אנרגיה" או מטפל בעייפות.
למעשה, THC יכול בעצמו לגרום לישנוניות ולתחושת עייפות.
לכן אצל אדם אחד שיפור בשינה ובספסטיות עשוי לשפר את תפקוד היום, בעוד שאצל אחר התכשיר עצמו עלול לגרום לעייפות.
תופעות לוואי
ההשפעה על מערכת העצבים היא בדיוק מה שנותן ל-THC חלק מהאפקט הטיפולי – והיא גם מקור לתופעות לוואי.
במחקרים תוארו בין היתר:
סחרחורת.
ישנוניות.
תחושת שכרות.
הפרעת ריכוז.
בחילה.
יובש בפה.
חולשה.
סקירת Cochrane מצאה שקנבינואידים עשויים להגדיל מעט את שיעור המטופלים שמפסיקים טיפול בגלל תופעות לוואי.
למה יחס THC:CBD עשוי להיות חשוב?
THC הוא המרכיב שמפעיל CB1 בצורה הישירה יותר.
CBD אינו מבטל בהכרח את השפעת THC, אך יכול לשנות חלק מהפרופיל הפרמקולוגי.
בתכשיר כמו nabiximols השילוב קבוע יחסית.
זה שונה מאוד מפרח קנאביס שבו רמות THC ו-CBD יכולות להשתנות משמעותית בין זן לזן ואפילו בין אצוות.
לכן אי אפשר לקחת את התוצאות של Sativex ולומר שכל קנאביס יביא לאותה השפעה.
גם כאן מינון גבוה יותר אינו בהכרח טוב יותר
בספסטיות מחפשים איזון.
מספיק השפעה כדי להפחית נוקשות ועוויתות.
אבל לא מספיק כדי שהמטופל יהפוך מסוחרר, ישנוני או לא יציב.
אצל חולי MS, שחלקם כבר סובלים מהפרעה בשיווי משקל, זה חשוב במיוחד.
טיפול שגורם לפחות ספסטיות אבל ליותר נפילות אינו בהכרח הצלחה.
המטרה האמיתית היא תפקוד.
השורה התחתונה
טרשת נפוצה היא אחת הדוגמאות הטובות ביותר לכך שקנאביס רפואי יכול להיות בעל מקום מוגדר ומדויק.
לא כ"תרופה ל-MS".
לא כתחליף לטיפול במחלה.
אלא כאפשרות טיפולית לתסמין מסוים:
ספסטיות.
במקרה הזה קיימים עשרות מחקרים, כולל מחקרים אקראיים ומטה-אנליזות, ובעיקר לגבי תכשירים סטנדרטיים של THC ו-CBD.
האפקט אינו קיים אצל כולם.
והוא מגיע עם תופעות לוואי אפשריות.
אבל מבין השימושים הנוירולוגיים של קנאביס, ספסטיות בטרשת נפוצה היא אחד התחומים שבהם קיימת תשתית קלינית משמעותית יחסית.
